הכנת חנוכיה בטכניקת שבלונה על גבי קרמיקל מרודד

 ב. חנוכיה מיוחדת - למתקדמים

חנוכיה זו מיועדת לבתי פתילות שמן. כדי שלא יהיו טעויות בקוטר החורים, יש להצטייד מראש בבתי פתילות.

(מומלץ להכין קודם את החנוכיה הבסיסית. או לפחות לעיין תחילה בשלבי ההכנה של החנוכיה הבסיסית).

 להכנת השבלונה : מציירים בטוש את צורת החנוכייה הרצויה,על דף שקפים וגוזרים מסביב להיקף.

 

1.מרדדים את הקרמיקל לכ- 8 מ"מ עובי .

*

4.מורידים את החלקים המיותרים שמסביב. (את החלקים המיותרים, עוטפים היטב בפלסטיק,לשימוש חוזר).

*

7.מסמנים (לא חותכים) גם את מיקום החורים הגדולים (אלו שיעטרו את גב החנוכיה).

*

10.אפשר להחליק גם עם קצות האצבעות.

 

*

 

13.במקומות המסומנים לחורים הקטנים, (שעליהם יונחו בתי הפתילות) חוזרים על הפעולות הנ"ל עם חפץ חלול קטן יותר.

 

*

16.מחליקים את קצות העיגולים עם מכחול לח.

*

19.בעזרת חפץ חלול (וסדוק) יוצרים חורים שקוטרם גדול בכ- 1/2 מ"מ מקוטר בסיס בית הפתילה.

*

22.אפשרות עיטור נוספת: הטבעת חרוזים.

*

25.מעצבים עם כפות הידיים.

*

28.משאירים ליבוש.  (7-2 ימים בערך).

2.מניחים את השבלונה על הרדיד .

*

5.מחליקים את הקונטור החיצוני בעזרת סכין קהה.

 

*

8."מקלפים" את השבלונה.

 

*

11.במקומות המסומנים לחורים הגדולים לוחצים בעזרת חפץ חלול. (כאן משמש מכסה של טוש).            אין  להשמש בחפץ סגור : עם הלחיצה נדחס האוויר ומפריע ליצירת החור. (אם החפץ סגור אפשר לסדוק אותו).

*

14.להכנת הבסיסים לבתי הפתילות משתמשים בחפץ חלול (וסדוק) שקוטרו גדול מעט (בכ-1מ"מ) מקוטר השפה העליונה של בתי הפתילות.                                        יוצרים מעין "עוגיות"  עגולות.

*

17.מניחים את העיגולים מעל לחורים הקטנים.

*

20.לאחר כל חירור שולפים את החומר שהצטבר.

*

23.ממשיכים לעטר בכיף.

*

 

26.ממשיכים ליצב . (כ 3-2 דקות .)

*

 

29.מחממים את התנור ל 170ºC.    מכניסים את החנוכיה לתנור.     משאירים ל30 דקות.

3.בעזרת סכין יפני , חותכים מסביב לשולי השבלונה .

*

 .

6.בעזרת חפץ חד מסמנים את מיקום הנרות. (את החורים עושים בשלב  מאוחר יותר).

*

9.מחליקים בעזרת מכחול טבול במעט מים.

*

12.מוציאים את הקרמיקל החתוך מהחורים.

 

 

*

 

15.מפרידים את העודפים ומבודדים את  תשעת העיגולים.

 

*

18.לוחצים, מהדקים את  העיגולים.

*

 

21.אפשרות עיטור:חרור עדין בין חורי הקישוט הגדולים, בעזרת קשית שתיה.

*

24.משחררים את הבד העוטף את משטח העבודה ובעזרת תמיכת הבד מרימים בעדינות את גב החנוכיה.

*

27.מניחים תומך מאחור. (כאן זהו גליל משומש של נייר פקס.)

*

30.החנוכיה - לאחר ההוצאה מהתנור -  אינה שבירה ועמידה להרטבה במים.

 

 

 דוגמאות של חנוכיות , שנעשו ע"י האמנית שרה בלנד , בטכניקת שבלונה על גבי קרמיקל מרודד.

שרה בלנד        blend@coolmail.co.il   

   

חזרה לדף הבית